שהרבני נ' מטבחי מילה בע"מ

פסק דין

הנתבעת היא חברה שעיסוקה בייצור מטבחים.

התובע ורעייתו רכשו דירה וב-27/9/10 פנו לנתבעת והזמינו מטבח בעלות 132,500 ₪. במעמד ההזמנה שילמו מקדמה בסך 10,000 ₪. על הקבלה שנמסרה לתובע נרשם כי "ביטול ההזמנה מחייב תשלום בסך 10%". במהלך הדיון עלה כי התובע ורעייתו לוו לאורך הדרך באדריכלית מטעמם והיא גם זו שניהלה חלק מן ההתקשרות מול הנתבעת בנוגע לתכנון המטבח.

במועד ההזמנה לא נחתם חוזה בין הצדדים ועותק החוזה הועבר לתובעים כשבוע מאוחר יותר. התובעים לא חתמו על החוזה, לטענתם משום שהסתייגו מחלק מהוראותיו. על החוזה נרשם, בין השאר, כי "מועד אספקה משוער" יבחר על ידי התובע – הסיבה לכך היא שבמועד החוזה הדירה טרם הושלמה – וכן נרשם בו כי "דמי ביטול מינימאליים הינם 15% מערך ההזמנה". התובעים לא חתמו אמנם על החוזה אולם ב-19/10/10 הועבר לנתבעת עותק שנרשמו בו הערות בכתב יד, ככל הנראה על ידי האדריכלית. הערות אלו נגעו לצבע המטבח, למועד האספקה (15/7/12) ולשינויים במטבח בשל הנחיות היצרן מחו"ל. אין הערה לגבי דמי הקדימה או המחיר.

הנתבעת הוכיחה כי לאחר הזמנת המטבח מסרה הנתבעת לתובע ולאדריכלית תכניות מפורטות של המטבח. כמו כן הוצגה פניה של האדריכלית מ-19/10/10 – מספר שבועות לאחר העברת החוזה – בה היא מבקשת מהנתבעת להעביר לה תכניות חשמל ומים. הנתבעת הציגה תכניות חשמל ומים שאכן הועברו לאדריכלית.

כשמונה או תשעה חודשים לאחר הזמנת המטבח נסוגו בהם התובע ורעייתו מהחוזה וביקשו לבטל אותו. בכתב התביעה נרשם כי עילת הביטול היא שהתובע שמע כי היצרן – חברת מטבחי מילה בגרמניה – נסגרה. עם זאת בעדותו הודה כי הסיבה המרכזית היתה עלות המטבח. וכדבריו בעדותו: "[]אולי היינו פזיזים. סגרנו מהר מדי. אשתי לחצה עלי ונתנו לך 10,000 ₪" [עמ' 2, 15]. התובע ביקש לבטל את החוזה ודרש מהנתבעת שתשיב לו את המקדמה בניכוי הוצאותיה שאותן אמד ב-2,000 ₪. התובע מדגיש כי הוא מעריך את הוצאותיה של הנתבעת בסכום זה על יסוד היקף התכניות שהוצגו ומשום שלא יתכן שהמטבח הוזמן בפועל משום שלא בוצעו מדידות בדירה.

הנתבעת סרבה לדרישת התובע וטענה כי לא ניתן לבטל את הרכישה תשעה חודשים לאחר הזמנה. עוד טענה כי הוצאותיה בעקבות ההזמנה היו גבוהות מן המקדמה ששולמה. כשנשאל מנהל הנתבעת מהן העלויות שנגרמו טען כי הושקעו עשרות שעות עבודה בתכנון במטבח שכלל, כאמור, גם תכניות מים וחשמל. כמו כן טען כי על מנת לבטח עצמו מעליית מחירים עתידית (בשל פער הזמנים בין ההזמנה לבין האספקה בפועל) שילם מקדמה של 6% (7,950 ₪) למפעל בגרמניה שאינה ברת החזרה. מנהל הנתבעת הוסיף וטען כי אין שחר לטענות התובע כי המפעל בגרמניה נסגר וציין כי קיים חשש שלאחר קבלת התכניות המקצועיות יפנו התובע ורעייתו לספק זול יותר על מנת שייצר עבורם את המטבח, וגם מהטעם הזה נדרשת המקדמה.

סברתי שבנסיבות המקרה יצאו שני הצדדים נשכרים מפניה לגישור שייסע להם לסיים את המחלוקת ללא הכרעה שיפוטית שכן התובע ביצע הזמנה אותה ביטל לאחר זמן רב וגם הוא מכיר בזכות הנתבעת לקבל פיצוי על הוצאותיה ואילו לנתבעת אינטרס מסחרי לספק את לקוחותיה ולגייס לקוחות נוספים, וגם אם תתקבל הגנתה, פרסום עמדתה הנוקשה בהחזרת מקדמות יכול שלא להועיל לה. אלא שלצערי נסיונותי להביא את הצדדים לפנות לגישור או להגיע להסכמות כשלו וכל אחד מהם גרס במהלך הדיון כי "יקוב הדין את ההר". אשר-על-כן אין מנוס מהכרעה.

דיון

לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות מצאתי לדחות את התביעה.

אין חולק כי התובעים ביצעו את ההזמנה ובמועד הביצוע אף שילמו מקדמה של 10,000 ₪ המעידה על גמירות דעתם לביצוע ההסכם. בשני מועדים שונים נמסרו להם מסמכים בכתב שבהם צויינו דמי ביטול גבוהים מסכום המקדמה ששולם – 10% (13,250) במועד ההזמנה, ו-15% (19,875 ₪) בחוזה שהועבר להם. אכן, החוזה לא נחתם, אולם התובעים לא חלקו עליו מפורשות וגם לאחר שנמסר להם לא הודיעו על ביטול ההסכמות. נהפוך הוא, לאחר העברתו המשיכה האדריכלית מטעמם לפנות לנתבעת ולבקש ממנה תכניות חשמל ומיים. התובע טען אמנם כי לא ידע על פניות האדריכלית, אולם ברי כי היא פעלה מטעמו למול הנתבעת ואינני מקבל את גרסתו. הנתבעת הוכיחה כי אכן העבירה לתובע ולאדריכלית תכניות מפורטות של המטבח.

בפועל בוצע הביטול רק תשעה חודשים לאחר ההזמנה משום שהתובע ורעייתו התחרטו מטעמיהם. טענת התובע כי הביטול נעשה משום שמטבחי מילה בגרמניה נסגרו הופרכה בדיון ונלמד כי מדובר בטענה מאוחרת ומשנית לעילת הביטול המרכזית, ובפועל היא כלל לא הוכחה והנתבעת הכחישה אותה מכל וכל. המכתבים שהציג התובע בדיון אינם מוכיחים את טענתו ואף נרשם בהם כי אין כל מכתב רשמי העוסק במטבחי מילה בגרמניה.

נמצא אפוא כי התובע נטל על עצמו התחייבות חוזית תקפה והפקיד פקדון למימושה בסכום שהוא נמוך מסכום דמי הביטול שנקבעו.

אכן, ראוי כי ספק יגלה גמישות עם לקוחות ששילמו מקדמה וביטלו את החוזה טרם קבלת הסחורה, אולם אין מדובר בעילה חוקית ובמקרה זה ההסכם קובע אחרת. יתרה מכך, הספק נדרש לתכנן את עבודתו. לוּ היה ההסכם מבוטל במועד מוקדם יותר, סמוך לכריתתו יתכן והיתה לתובע עילה כלשהי, אך משבוטל רק תשעה חודשים לאחר ההזמנה אין כל הצדקה להשבת הפקדון, בוודאי נוכח טענותה הנתבעת כי בפועל נגרמו לה הוצאות גבוהות מן המקדמה. אציין כי אינני מאמין לטענת מנהל הנתבעת כי נדרשו "עשרות שעות עבודה" כדי לגבש את התכניות, אך אין ספק שמדובר בתכניות מפורטות שנדרש זמן להכנתן, וכפי שציין היו לנתבעת גם הוצאות נוספות, לרבות בשל ההזמנה המוקדמת מגרמניה. עלות הוצאות אלו בכללן קרובה מאוד לסכום של 10,000 ₪.

מכל האמור לעיל עולה כי התובע הזמין מטבח מן הנתבעת וביטל את ההזמנה רק לאחר תשעה חודשים מסיבותיו שלו. בתקופה זו ביצעה פעולות שונות, בין השאר לבקשת האדריכלית מטעם התובע, לרבות הכנת תכניות מפורטות של המטבח, וברי כי נגרמו לה הוצאות. אין באפשרותי להעריך הוצאות אלו במדוייק אולם נוכח ההתחייבויות החוזיות הכתובות אין התובע זכאי להחזר בגין המקדמה ששילם.

סוף דבר: אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 250 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

מובהר לצדדים כי הם רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: